יום חמישי, 15 בפברואר 2018

יום המשפחה

לא מבינה את "יום המשפחה".
"יום האם", שהיה נהוג בשנות הטרום -פוליטיקלי- קורקט בהן גדלתי, כן ברור לי. בשנות טרום השוויון ההן, היה חשוב להאדיר את מעמד האם ותפקידה, אולי גם במובן של עידוד ילודה.
היינו שרים "אמא יקרה לי" ומכינים או קונים לאמא משהו, כדי לציין את מה שהיא עושה בשבילנו כל השנה.

ברור למה היום זה לא רלוונטי יותר, לאור הטשטוש בין התפקידים של אמהות ואבות, קיומן של כל מיני סוגי משפחות, ובכלל זה גם משפחות ללא ילדים בכלל.
אבל במצב הזה, לא ממש ברור לי מה חוגגים ומי חוגג למי.

בגנים ובביה"ס ההורים מקבלים לרוב בחזרה משהו שהם שלחו או הכינו. למשל, תמונה משפחתית שנשלחה מבעוד מועד כדי לקבל אותה חזרה בצירוף ברכה.

המורה של הבת שלי הגדילה לעשות ושלחה לכל משפחה קופסת עוגיות שהילדים הכינו מראש (בבתים שלהם ובליווי ההורים, כן?) . באמת שאני מחבבת את המורה, אבל הפואנטה פחות ברורה לי.

לא ברור לי גם למי נשלחת הברכה או המתנה כשההורים לא חיים באותו בית. אולי מכינים כפול....
עבור ילדים להורים גרושים או פרודים, המושג משפחה הוא בכל מקרה מורכב יותר, והציון של היום עלול לבלבל או לתסכל.

מצד שני, כשבשנים האחרונות מציינים גם את יום הקרואסון, יום הנוטלה ויום הפיצה, ותיכף לא ישארו בלוח השנה מועדים ריקים, אולי באמת אין סיבה לא לציין גם את יום המשפחה, מה גם שהוא לא מאופיין דווקא באוכל וזה כשלעצמו חיובי.

תיכף אתקשר לאמא שלי, לאחל לה יום האם שמח.



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה