יום שלישי, 4 בספטמבר 2018

פוסט שטחי

צריכה להוציא את זה מהסיסטם...
היום באירוע של העבודה ראיתי מישהי לא מוכרת ושאלתי מישהי אחרת מי זאת. היא אמרה לי - "זאת X, היא הגיעה לצורך תפקיד ____ , היא ותיקה בארגון". ועניתי לה: "טוב, היא נראית מבוגרת".

אחרי כמה דקות חברה שלי שאלה אותי - "זאת X שבתפקיד ____?" ועניתי לה שהבנתי שכן. ניגשנו אליה יחד וחברתי הציגה את עצמה, ואז היא אמרה את שמה והסתכלנו אחת על השניה ו....כן! זאת X! היינו ביחד בתיכון.....(או אולי בכלל ביסודי...? לא סגורה על זה פתאום).
כמובן שבאותו רגע זיהינו אחת את השניה, החלפנו חוויות אודות מגורים, ילדים וכו' ונזכרנו כי כבר נפגשנו פעם בארגון לפני די הרבה שנים (אז זיהיתי אותה מיד....)

ניגשתי לחברתי ושאלתי אותה ללא כחל ושרק: "את האמת ורק את האמת - אנחנו נראות באותו גיל?! " היא התגלגלה מצחוק אך השיבה כמצופה שלא (חסר לה שהיתה עונה אחרת) אך סייגה קלות שיתכן של- X יש מראה מבוגר כבר כך וכך שנים (מה זה אומר בעצם? לא ירדתי לסוף דעתה וחילצתי ממנה אמירה סופית כמבוקש...)

עכשיו - ברור לי שאני כבר לא בת עשרים וגם לא נראית כך. אני רואה מדי פעם אנשים בגילי וכן, הם נראים לי מבוגרים....ולמרבה הפדיחה קרה לי כבר פעם פעמיים שניגשו אלי בני שכבתי שזיהו אותי ולי לקח קצת זמן לזהות אותם ולהלביש על הנערים שהיו אז את המראה שלהם כיום....

אבל - לא יודעת..... לא מסתדר לי שאני נראית כל כך מבוגרת!
אז מה אם יש לי יום הולדת עוד עשרה ימים!

זהו.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה