היומיום שלי מורכב מהרבה פרטים קטנים. אני מרגישה כאילו יש לי רשימת מטלות שצריך למלא ואחרי כל אחת שמתמלאת באה עוד אחת, וככה עוד ועוד.
לוח השנה מלא בדברים שצריך לעשות, לסדר, לארגן, לקנות. ולפעמים כשזה נעשה וסימנתי "וי" על דברים אני שמחה שזה נעשה או שזה כבר מאחורי, ולעיתים גם על התוצאה.
אבל איכשהו הדברים האלה מטרידים יותר כשהם לא עשויים, לעומת מידת הרווחה כשקיימת כשהם כן עשויים. אני לא דחיינית - זה לא הענין. פשוט, זה הרצון לעשות את הדברים נכון/מתאים/בזמן הנכון/באופן הנכון, שמעיק לפני שהדברים נעשו ולא נראה כל כך חשוב אחרי כן.
עכשיו, יחד עם מזג האוויר האפרפר בחוץ והיום הזה שסתם מתמשך לו, אני חושבת שוב על כל הדברים שצריך לעשות ולעבור. ותוך כדי כתיבה הוספתי ליומן תזכורות לעוד כמה דברים.
רוב הדברים שאני צריכה לעשות/לארגן/לגרום להם לקרות ושמערבים אנשים נוספים די מלחיצים אותי, באופן שלא מקדם שום דבר, כי זה לא גורם לי לפעול או לעשות יותר ממה שמתוכנן, אלא רק לחששות שאולי יש משהו נוסף או אחר שאני יכולה או צריכה לעשות ופספסתי .
מנסה לצאת מזה לרגע ולהזכיר לעצמי שלא הכל תלוי בי ובטח לא רק בי, דברים יעברו ויקרו כך או אחרת, והאופן שבו יקרו הוא בשליטתי החלקית במרבית המקרים.
ולמרות שהיום נראה אפרפר וסתמי - הצעירה שלי בת מצווה היום לפי התאריך העברי :)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה