התחדשנו!
בשבוע שעבר אימצנו את צ', ומאז אנחנו שוב בעלי כלב (הכלב הקודם שהיה לנו נפטר לפני שנתיים וחצי).
צ' הוא גור מקסים בן חמישה חודשים בערך, מעורב מגזעים לא ידועים, וגם לא יודעים לאיזה גודל יגיע.
בינתיים הוא ואנחנו בתקופת הסתגלות הדדית, קצת כמו תינוק חדש בבית.
כל השטיחים מורמים, חבילות מגבונים מתכלות בקצב, והרצפה מלאה חול מעורב בריר. שוין, נפרדתי מהשאיפה לבית נקי לעת עתה.
הוא חמוד וידידותי והכי נקשר לבנות שלי שגם הכי מטפלות בו.
הגעתו היא מכה קשה ל-ר' חתולת הרחוב המאומצת שלנו, שמרגישה שהבכורה והיחידות נגזלו ממנה. כשהיא ראתה את צ' בפעם הראשונה היתה על הפנים שלה כזאת הבעה של הלם - שלא דמיינתי שאפשרית בכלל אצל חתולים. כשהוא מתקרב אליה בידידותיות היא דואגת להבהיר לו שהוא לא רצוי בקרבתה. אנחנו דואגים להפרדת כוחות אבל בינתיים ניכר שהיא פשוט מקנאה. היא מסתובבת כל הזמן בכניסה לבית ובודקת את השטח, ונצמדת אלי בכל רגע אפשרי.
זה ממש קטע שלא הייתי מודעת לו, נושא הקנאה אצל בעלי חיים. ביחוד שהיא מחוץ לבית ולא ממש "שלנו" - אבל היא לגמרי מרגישה שפלשו לה לטריטוריה ומתחרים על תשומת הלב שהיא מקבלת. אם יכולתי לדבב אותה היה בטוח יוצא מונולוג רווי כעס ומרמור.
אני כבר סקרנית לראות את צ' גדל ומתפתח, והופך לחלק מהמשפחה.
בינתיים הוא הביא הרבה שמחה והתלהבות, והילדים מבסוטים.
 |
| צ' החמוד |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה